החלטה בתיק רע"א 8379/03

           זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא ג' גינת) במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לקבלת שכר נוסף בגין עבודתו כמנהל מיוחד וכנאמן של המשיבה 1.

           המבקש מונה על ידי בית המשפט, לפי בקשתה של המשיבה 1, לנאמן ולמנהל מיוחד שלה. הצדדים חתמו על הסכם, אשר קיבל תוקף של החלטה, לפיו ישלמו המשיב 3, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: בנק דיסקונט), והמשיב 4, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: הבנק הבינלאומי), למבקש שכר של 1,500 דולרים אמריקאים לחודש (להלן: הסכם שכר הניהול). המבקש כיהן בתפקידים אלה במשך התקופה שתחילתה ביום 19.12.2001 וסופה ביום 2.7.2003. במסגרת מילוי תפקידו טיפל המבקש גם במימושו של אחד מנכסי המקרקעין של החברה. ביום 2.7.2003 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי במסגרתו אושר הסדר נושים אליו הגיעו המשיבים 4-1 ונדונה שאלת שכרו של המבקש. בעניין אחרון זה, קבע בית המשפט כי אין מקום לשלם למבקש שכר עבור מימוש נכס המקרקעין, הואיל ובקשת המבקש הוגשה לאחר שמומש הנכס. בית המשפט הוסיף כי המבקש קיבל שכר ניהול, על פי הסכם שכר הניהול עד לחודש דצמבר 2002, וכי אין מקום לתשלום שכר נוסף מעבר לשכר שנגבה בפועל. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.

           המבקש טוען כי בהסכם שכר הניהול נקבע כי הוא זכאי לשכר שנקבע בהסכם כל עוד מינויו תקף. על אף שמינויו עמד בתוקף עד חודש יולי 2003, והוא הוסיף למלא את תפקידו האמור באותה תקופה, לטענת המבקש, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי הפסיקו לשלם את שכרו בחודש דצמבר 2002. לשיטתו של המבקש, טעה על כן בית המשפט קמא בקובעו כי המבקש אינו זכאי לשכר נוסף מעבר לזה שנגבה. באשר לשכר המימוש, טוען המבקש כי הגיש את בקשתו בטרם בוצע הסכם מכר המקרקעין ומשכך נימוקו של בית המשפט המחוזי, וההחלטה שנסמכה עליו, אינם יכולים לעמוד עוד.

           הבנק הבינלאומי והמשיבה 2 טוענים כי שכר מימוש בגין מכירת נכס המקרקעין שולם כבר, לפי הוראת המבקש, לבא כוחה של המשיבה 1. משכך, הם טוענים, אין מקום לתשלום שכר מימוש נוסף למבקש, מה גם שהשכר ששולם לבא-כוחה של המשיבה 1 הובטח לו מבלי לקבל מראש את אישורם של הנושים ושל בית המשפט. המשיבה 2 מוסיפה כי קבלת בקשת המבקש עלולה להוביל לביטולו של הסדר הנושים אליו הצליחו הצדדים להגיע, שכן המדובר בהוצאה גדולה שהצדדים לא הביאוה בחשבון במסגרת ההסדר. המשיבה 2 אף מציינת כי בקשתו של המבקש לשכר מימוש הוגשה לאחר שנחתם הסכם המכר (גם אם לפני ביצועו המלא), ומכאן שצדק בית המשפט משדחה אותה. באשר לשכר הניהול, טוען הבנק הבינלאומי כי הסכם השכר כוון לכסות שלושה חודשים בלבד ולא את כל תקופת מינויו של המבקש. לטענת הבנק הבינלאומי, לאחר שתמו אותם שלושה חודשים המשיך המבקש למשוך לעצמו משכורת מקופת המשיבה 1 בניגוד לעמדת הנושים. משהתמשכה תקופת המינוי מבלי שנעשה בה דבר שיצדיק תשלום שכר נוסף, כך לטענת הבנק הבינלאומי, לא מגיע למבקש כל תשלום נוסף, וצדק בית המשפט המחוזי משדחה בקשתו. בנק דיסקונט וכונס הנכסים הרשמי השאירו את ההחלטה בבקשת רשות ערעור זו לשיקול דעתו של בית המשפט.

           לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן רשות ערעור, ולדון בבקשה כבערעור על פי הרשות שניתנה.

           דין הערעור להתקבל בחלקו. שני הצדדים מעלים טענות עובדתיות, באשר לשכר הניהול בחודשים שלאחר דצמבר 2002, שאין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לבררן. עיון בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מלמד כי לא נקבע בה כל ממצא באשר לפרשנות הנכונה להסכם שכר הניהול. בנוסף, גם בהנחה כי הסכם שכר הניהול הוגבל לשלושה חודשים בלבד, אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדה שהמבקש המשיך לכהן כנאמן וכמנהל מיוחד של המשיבה 1 עד יולי 2003. כך יוצא, לכאורה, כי המבקש עבד במשך שבעה חודשים ללא תמורה. גם עניין זה צריך בירור עובדתי, ובמצב דברים זה אין מנוס מלהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיתבררו שאלות אלה לעומקן. לעומת זאת, בכל הנוגע לשכר המימוש בקשתו של המבקש אינה מגלה טעם שיצדיק התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי.

           במובן האמור לעיל, הערעור מתקבל. אין צו להוצאות.

           ניתן היום, ז' באייר תשס"ד (28.4.2004).

                                                                                                       ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: